מיומנו של קלינאי-תקשורת - 16.7.2024
כל פגישה מתחילה אצלי באבחון- ולא בכדי. לאחרונה הגיע אלי אדם שהגיע עקב יבלות במיתרי הקול. הוא תיאר את קולו "כשל עורב", הפסיק לצאת לקריוקי עם חברים ומפחד לאבד את קולו. מספר דברים בפגישה לא הסתדרו לי עם הממצא של היבלות: יש לו דגם נשימה סרעפתי, תהודה מפותחת, קול רטוב ואי- הטבה לאחר שתיקה ממושכת. כשיש יבלות על מיתרי הקול אני מצפה שהכל יהיה הפוך: דגם נשימה חזיתי, מאמץ גרוני, קול יבש והטבה בקול לאחר שתיקה ממושכת.
הייתי מוכרח להפנות אותו לאבחון חוזר. הפעם הוא ניגש לבדיקה סטרובוסקופית שמאפשרת להתבונן גם בתנועה המהירה של מיתרי הקול. זו ההודעה שכתב לי לאחר הבירור:
"היי מיכאל היקר, עכשיו חזרתי מה א.א.ג. צדקת בהכל". "הייתי היום אצל (פרופ') יקי כהן שקרא את חוות דעתך, וגם התרשם שכתבת שזה אולי פוליפ והפנית אותי".
פוליפ שכזה לא צפוי להעלם באמצעות טיפול קול ולכן כעת הוא מועמד לניתוח. לשמחתי הוא הבין מראש את זה שיש צורך בהמשך בירור וממש הודה לי. אמנם הטרחתי אותו ללכת לאבחון נוסף, אבל נחסך משנינו טיפול לא מיטיב.
יבלות במיתרי הקול באות בזוגות, נגע לבן מול השני על כל אחד מהמיתרים, במיקום קבוע קרוב לאמצע שלהם. כפי שניתן לראות בתמונה הממצא נראה אחרת לגמרי.
אני מקווה לתת בהמשך דוגמאות נוספות כמה חשוב להתחיל בפגישת אבחון ולא ישר בטיפול.