• בניגוד למה שמקובל לחשוב, הטיית הראש קדימה מאריכה ומחלישה את שרירי-הצוואר (טרפז) ואינה מקצרת ומכווצת אותם. כשכפופים מקצרים את השרירים שבין הצלעות, שרירי-החזה ושרירי-הכתפיים. קלינאי תקשורת לומדים שהשרירים הללו משפיעים על הנשימה, אך עתה, עם סיום הלימוד העצמי, אני יודע היטב גם להסביר כיצד בדיוק.
• כשמטים את הכתפיים קדימה, שרירי-הגב מתארכים ונחלשים, השרירים בין-צלעיים נחלשים ושרירי הבטן מתכווצים. לפיכך, באבחון חשוב לבחון את מנח-הכתפיים, אשר אכן עשוי להעיד על תפקוד שרירי-נשימה בלתי תקינים.
• ביציבה כפופה, גם האגן לעיתים נוטה קדימה. למעשה, מדובר בכלי טיפולי נוסף, המאפשר לי ללמד את המטופלים לשפר תפקוד-נשימה באמצעות התמקדות גם באזור אחר בגופם.
• כשאנשים יושבים באופן תדיר בשיכול-רגליים (רגל על רגל), ייתכן שבאופן בלתי מודע הם מקלים על אי-נוחות בעמוד-השדרה שבאזור הגב התחתון.

אני חש סיפוק מקצועי רב, היות שעתה קל לי מתמיד להסביר איך השרירים פועלים יחדיו כמארג; ועל אילו דברים נכון להסתכל בהערכת-יציבה.