היום סיימתי טיפול בן 5 מפגשים עם ילד בן 10, אשר הגיע עקב צרידות ניכרת וכיום יש לו קול צלול. הוא שבה את לבי, כשבתרגול השיחה שיתף אותי מעולמו כחובב יזמות (!) ובבקיאות בכל הדגמים של הטלפונים והמכוניות. עם סיום-הטיפול, המשפחה הפקידה בידיי ברכה שכתב הילד, נוטפת מתיקות של לב טהור. מעבר לכך, הם הכינו לי פרלינים ביתיים ממולאים בקרמים (טעימים!). אני תוהה, אם אי פעם אף אני אדע כיצד בכלל מתחילים להכין פרלינים כאלה
. אחרי כזאת מתיקות, צריך עכשיו לחפש אינסולין בדחיפות 
