בשנת 2017 פיזיותרפיסטית בשם Gouw בחנה את מה שידוע על נעילת-לסתות (ברוקסיזם), בהתבסס על עולם-הידע שלה. נעילת-לסתות שוחקת את השיניים, פוגעת במשנן ומפרק הלסת. בזמן נעילת-הלסתות מפעילים כח שרירי חזק, אשר גורם להתעייפות השריר. הגוף, שרגיל למתח-שריר גבוהה וחש את ההיחלשות, מפעיל כח רב יותר; וכך נוצר מעגל שאינו טוב, אשר מזין את עצמו.

הסקירה תומכת בכך, כי ייתכן שמתיחת שרירי-הלסת עשויה להוות תרגיל יעיל למניעת נעילת-לסתות. באופן כללי, תרגילי מתיחות-שריר מסייעים להפחתת נוקשות או מתח, לשיפור-התנועתיות, להפחתת כאב ולסיגול תפקוד או תפקוד שרירי . המתיחה מותחת את סיבי-השריר, אבל כנראה גם עצבים, גידים ואת רקמת הפאשיה, שעוטפת את השרירים. המתיחה משרה תחושת טונוס שריר נעים.

ככל הנראה, הקושי אינו רק מוטורי, אלא קושי בחוש פרופריוצפטיבי (קושי לדעת איפה האיברים שלנו ממוקמים), המקשה על אותם אנשים לזהות את מיקום-הלסת כשאין סגר טוב בין השיניים העליונות לתחתונות. אם נעילת-לסתות כוללת – מלבד הרכיב המוטורי – גם רכיב תחושתי (סנסו-מוטורי), ייתכן שמתיחת שרירי-הלסת יכולה לשמש כאימון נוירו-התנהגותי להוות כלי טיפולי יעיל להכחידה.