אחת מ"תרופות הסבתא" הידועות היא צריכת-דבש עבור הפקת-קול קלה. ניסיתי למצוא הוכחה מחקרית, וברצוני להציג את המחקר הכי רלוונטי שמצאתי, אשר פורסם בשנת 2007 ע"י Paul ושות'.

במחקר נבדקה היעילות של צריכת דבש, לעומת תרופה ללא מרשם (כמו אקמול צינון) או ללא מתן תרופה כלל במקרים של שיעול. לשם כך נבדקו 105 ילדים בני שנתיים עד 17, אשר עקב דלקת בדרכי הנשימה העליונות במשך 4.5 ימים בממוצע, סבלו משיעול שהצריך אשפוז בבית חולים.

שליש מן הילדים לא קיבל דבר למעט השגחה של הצוות הרפואי.שליש מן הילדים קיבל תרופה שאינה מצריכה מרשם, המקבילה לאקמול צינון (דקסטרומטורפן)השליש האחרון קיבל דבש לפני השינה.

הורי הילדים מילאו שאלון קצר עם 5 שאלות, אשר כל אחת מהן יש לדרג בסולם מ-1 עד 7: פעם אחת בנוגע ללילה הקודם; ופעם נוספת בנוגע ללילה האחרון, מיד לאחר מתן הטיפול. השאלות התייחסו לתדירות השיעול, לחומרתו, לטורדנותו ולאיכות השינה של הילדים ושל ההורים.

נמצא שבכל אחד מהמדדים האלה –

השיפור הקל ביותר (בערך 1.4 נקודות בממוצע) חל אצל ילדים שלא צרכו חומרים מיוחדים;
חל מעט גבוה יותר (1.75 נקודות בממוצע) חל באמצעות צריכת תרופה ללא מרשם;
והשיפור הרב ביותר (כ-2.2 נקודות בממוצע) חל באמצעות צריכת דבש.

החוקרים מעריכים, כי בזכות סגולות נוגדי-החמצון שיש בדבש, ואולי גם בגלל שהוא מעורר הפרשה מרובה של רוק – חל שיפור בשיעול. ואנו למדים, שהסבתות יודעות דבר או שניים.

כאן אאחל לכם שנה טובה ומתוקה כדבש, בה לא נדע שיעול והפרעות בדרכי-הנשימה.

בתמונה (מ-2009): סבתא לוטי, שהצטיינה בתור רופאה וגם בתור סבתא.