ידוע, כי מטפלי-קול רבים מנחים את מטופליהם להימנע מלחישות. לכן, בשנת 2006 Rubin ושות' החליטו לחקור את הנושא. הם ביקשו מ-100 מטופלים עם הפרעות-קול לספור עד 10 בקול רגיל ובלחש. נמצאו 2 מנחים עיקריים שונים של מיתרי-הקול בזמן לחישה:
1. בקרב 86% היה מגע בין מיתרי הקול ותפקוד רב של המיתרים המדומים (כיווץ מיתרי-הקול בכיוון קדמי עם היווצרות סדק אחורי ביניהם, בדומה לצורת האות Y). מדובר במנח מזיק למיתרי-הקול.
2. בקרב 14% המיתרים נותרו ישרים אך עם מרווח ביניהם. מנח זה אינו מהווה סכנה לגרון.
אמנם לרוב נראה, כי מנח-המיתרים בלחישה מזיק למיתרי-הקול, אך לא כך הדבר בכל המקרים. למעשה, אם מצליחים ללמד את המטופל ללחוש מבלי שמיתרי-הקול ייגעו אחד בשני, ניתן להיעזר בכך ככלי טיפולי בהפרעות-קול מסוימות.
קישור למאמר: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16503476